"הקול בראש" של דיסני לילדים. מה אפשר ללמוד מהסרט?

לעתים קרובות אנחנו אומרים לילדינו "תהיו שמחים" או "אל תהיו עצובים." "הקול בראש" מפרק בצורה יפה את הרעיון הזה. כל אחד מהרגשות של ריילי, אפילו השליליים לכאורה כמו כעס ועצב, ממלאים תפקיד מכריע לטובתה. הכעס עוזר לה לעמוד על שלה, הגועל מגן עליה מפני פגיעה, הפחד שומר עליה בטוחה, והעצב, למרות שמתואר בגוון כחול, מאפשר לה לעבד את האובדן ולהזדהות עם אחרים.

זהו מסר רב עוצמה לילדים. הוא מלמד אותם שכל הרגשות תקפים ויש להם מטרה. להרגיש עצוב לאחר הפסד במשחק או כעס על בגידה של חבר זה בסדר. על ידי הכרה ברגשות אלו, הילדים יכולים ללמוד לבטא אותם בצורה בריאה ולקבל אותם בקלות.

בהתחלה, ג'וי שולטת במטה של ​​ריילי (מרכז השליטה במוחה). היא שואפת לשמח את ריילי בכל מחיר, דוחקת הצידה רגשות אחרים, במיוחד עצב. זה יוצר חוסר איזון. כאשר מהלך גדול זורק את חייה של ריילי לתוך אי סדר, העצב נוגע בטעות בכמה מזיכרונות הליבה של ריילי, והופך אותם משמחים לעצובים.

אירוע זה מדגיש את חשיבות האיזון. בדיוק כמו שאנו זקוקים לשמש וגשם למערכת אקולוגית בריאה, אנו זקוקים גם לאיזון רגשות לנפש בריאה. עצב הוא לא האויב, הוא עוזר לנו לעבד מצבים קשים ולצמוח מהם.

העצב מתואר לעתים קרובות כרגש שלילי שיש להימנע ממנו. "הקול בראש" מאתגר את התפיסה הזו. לאורך הסרט, העצב, למרות התנהגותו הקודרת, ממלא תפקיד מכריע. הוא מאפשר לריילי לעבד את העצב של השארת חייה הישנים מאחור, מה שעוזר לה בסופו של דבר להסתגל לסביבתה החדשה.

זהו שיעור חשוב לילדים. הוא מלמד אותם שהעצב הוא חלק טבעי מהחיים. דיכוי העצב יכול לעכב את הריפוי. על ידי כך שהילדים מאפשרים לעצמם להרגיש עצובים, הם יכולים ללמוד להתמודד עם אובדן, אכזבה ואתגרים אחרים.

"הקול בראש" לא מתמקד רק בעולמה הפנימי של ריילי. הוא גם מדגיש את החשיבות של מערכות התמיכה החיצוניות. בעוד ריילי נאבקת עם המהלכים, היא מתמודדת עם הרגשות שלהם, ויוצרת נתק. עם זאת, הסרט מזכיר לנו שההורים, החברים ובני המשפחה יכולים להיות מקור כוח עבור הילדים.

על ידי פנייה לעזרה והבעת הרגשות, הילדים יכולים ללמוד את החשיבות של מערכות יחסים בריאות. שיחה עם מבוגר או חבר מהימן על רגשותיהם יכולה לעזור להם להרגיש שמבינים אותם ותומכים בהם.

זיכרונות הם חלק משמעותי ממי שאנחנו. ב"הקול בראש", הזיכרונות החשובים של ריילי, המאוחסנים ככדורים זוהרים, מחזקים את אישיותה ומעצבים את מחשבותיה. כאשר חלק מהזיכרונות הללו נעשים עצובים, זה משפיע על כל רווחתה האישית.

זו יכולה להיות שיחת התחלה נהדרת עם ילדים על כוחם של הזיכרונות. אתם יכולים לדבר עם ילדיכם על איך זיכרונות שמחים יכולים להביא להם שמחה, בעוד שזיכרונות עצובים יכולים ללמד אותם שיעורים חשובים לחיים. על ידי הוקרה של שני סוגי הזיכרונות, הילדים יכולים לפתח הבנה טובה של עצמם ושל העולם הסובב אותם.

החיים מושכים אותנו לכיוונים שונים ולא צפויים, והמעבר לעיר חדשה הוא רק דוגמה אחת. "הקול בראש" מכיר באתגרים של ההתבגרות. ריילי חווה מגוון רגשות – בלבול, תסכול וכעס – כשהיא נאבקת להסתגל לשינוי הלא מתוכנן בחייה.

מאבק זה דומה לילדים שמנסים להסתגל לתהליכי הגדילה של עצמם. הם עלולים להרגיש מוצפים מחוויות חדשות, חברויות ואתגרים. הסרט מזכיר להם שהרגשות האלה נורמליים ושבסופו של דבר הם ימצאו את המקום שלהם.

לפעמים דברים לא הולכים לפי התוכנית. בסרט, הרגשות של ריילי נסחפים ל"משבר זיכרונות", ומשאירים אותה קהת חושים ואדישה. זה מדגיש את החשיבות של ההבנה שזה עדיין בסדר כשדברים לא מסתדרים.

על ידי הבנה שכולם חווים מידי פעם זמנים קשים, הילדים יכולים ללמוד לבקש עזרה כשהם זקוקים לה. שיחה עם הורה, מורה או יועץ יכולה לצייד אותם בכלים הדרושים להם כדי לנווט במצבים הקשים הללו.

משחק חינוכי זה בהשראת הסרט "הקול בראש" עוזר לילדים לזהות ולהתאים רגשות שונים, הוא מושלם לילדים מגיל 4 ומעלה וניתן לשחק בו בנפרד או בקבוצות קטנות.

חומרים:

ניירות בנייה בצבעים שונים: צהוב (שמחה), אדום (כעס), כחול (עצב), ירוק (גועל), סגול (פחד)

טושים או עפרונות צבעוניים

מספריים

חפצים קטנים או תמונות המתארות תרחישים שונים (אופציונלי)

הכנה:

עיצוב קלפי הרגש: גזרו נייר בנייה לריבועים או עיגולים צרו מספר שווה של קלפים לכל רגש (שמחה, כעס, עצב, גועל, פחד).

ציור פרצופים: על כל קלף, ציירו פרצוף פשוט המביע את הרגש באופן מובן לילדים צעירים יותר, אתם יכולים להשתמש בפרצופי רגש מוכנים מראש שנמצאם באינטרנט או בחוברות צביעה.

עיצוב כרטיסי תרחיש (אופציונלי): אם ברצונכם להוסיף שכבה נוספת של מורכבות, צרו כרטיסים עם תמונות או תיאורים קצרים של מצבים שעלולים לעורר רגשות שונים (למשל, ניצחון במשחק, הפסד של צעצוע, לראות עכביש).

איך משחקים:

ערבבו את קלפי הרגש והניחו אותם עם הפנים כלפי מטה בערמה מרכזית. פרשו את קלפי התרחישים (אם משתמשים בהם) עם הפנים כלפי מעלה.

משחק אישי: אם משחקים לבד, הילד שולף קלף רגש ומזהה את הרגש על הפנים. לאחר מכן הוא יכול להסביר מדוע מישהו עלול להרגיש את הרגש הזה.

אם נעשה שימוש בקלפי תרחיש, התאימו את קלף הרגש לתרחיש שעשוי לעורר את התחושה הזו. (למשל, קלף שמחה עם תמונה של ניצחון במשחק)

משחק קבוצתי: למשחק קבוצתי, יש לשלוף קלפי רגש לפי התור במשחק. השחקנים האחרים יכולים לנחש את הרגש על ידי שאילת שאלות. השחקן שמנחש נכון שומר את הקלף. השחקן עם הכי הרבה קלפים בסוף מנצח.

וריאציות:

•       פנטומימה: במקום לשלוף קלפים, שחקנים יכולים לשחק רגשות שונים, ואחרים יכולים לנחש.
•       משחק זיכרון: השתמשו בשתי קבוצות של קלפי רגש ושחקו במשחק זיכרון שבו השחקנים צריכים למצוא זוגות תואמים.
•       בניית סיפור: השתמשו בכרטיסי התרחישים כנקודות התחלה ובקשו מהילדים לבנות סיפור ביחד, תוך שילוב רגשות שונים תוך כדי תנועה.

היתרונות החינוכיים:

•       זיהוי רגשות: משחק זה עוזר לילדים לזהות ולמנות את הרגשות הבסיסיים.
•       הבנה רגשית: באמצעות דיונים על קלפי הרגשות והתרחישים, הילדים יכולים ללמוד על מצבים שעלולים לעורר רגשות אלה.
•       אמפתיה: על ידי התאמת רגשות לתרחישים, הילדים יכולים לפתח אמפתיה על ידי הבנה איך אחרים עשויים להרגיש במצבים השונים.
•       תקשורת: המשחק מעודד את הילדים לבטא מילולית את הבנתם לגבי רגשות ומצבים.

טיפים נוספים:

•       דונו עם ילדיכם במצבים אמיתיים שבהם הם עשויים לחוות רגשות אלה.
•       עודדו את הילדים לחלוק את החוויות שלהם עם רגשות שונים.
•       התמקדו בדרכים בריאות להביע רגשות, כגון לדבר עם מישהו או עיסוק בפעילות מרגיעה.

המשחק "אוצר הרגשות" הוא דרך מהנה ומרתקת לעזור לילדים לחקור את עולם הרגשות, בהשראת הסרט הנפלא "הקול בראש".