Active vs Passive Voice – הסבר מלא, תרגול ומבחן.

דיבור פעיל Active Voice הוא הדרך הנפוצה והפשוטה ביותר לבניית משפטים באנגלית. בקול פעיל, הנושא מבצע את הפעולה, והנושא בדרך כלל בא לפני הפועל. מבנה זה ישיר, ברור, ולעתים קרובות יותר מושך את הקורא.

מבנה הדיבור הפעיל Active Voice

Subject + Verb + Object

בטבלה הבאה נוכל לראות מספר דוגמאות המפרטות ומדגימות את מבנה המשפט הפעיל:

בדוגמאות אלו, הנושא (עושה הפעולה) מודגש בעמודה הראשונה, לאחר מכן הפועל (הפעולה המבוצעת) בעמודה השנייה והמושא – האובייקט (המקבל של הפעולה) בעמודה השלישית. המשפטים הפעילים (האקטיביים) הם ברורים וישירים, ומפרטים בדיוק מי או מה מבצעים את הפעולה.

היתרונות של הדיבור האקטיבי

1. משפטים במבנה פעיל הם פשוטים וקלים יותר להבנה, שכן הנושא הוא זה שיוזם או מבצע את הפעולה.
2. משפט פעיל הופך לעתים קרובות את הכתיבה למושכת ודינאמית יותר, מכיוון שהוא מדגיש את הפעולה של הנושא.
3. משפטים פעילים הם בדרך כלל תמציתיים יותר ומשתמשים בפחות מילים כדי להעביר את אותו המסר.
4. דיבור פעיל מעודד שימוש בפעלים פעילים / אקטיביים ותיאוריים יותר, שיכולים להפוך את הכתיבה לחיה וברורה יותר.

דיבור סביל /  פסיבי, לעומת זאת, הופך את הסדר של המשפט הפעיל. בדיבור פסיבי, הנושא הופך להיות מקבל הפעולה, והפוקוס במשפט עובר לפעולה עצמה או למושא – האובייקט שעליו עוברת האחריות לביצוע הפעולה. בעוד שלדיבור פסיבי יש מגוון רחב של שימושים, הוא נחשב בדרך כלל לפחות ישיר ולפעמים יכול להוביל לעמימות בנוגע למי בעצם ביצע את הפעולה במשפט הזה.

מבנה הדיבור הסביל Passive Voice

Object + (be verb) + Past Participle + (by agent)

בטבלה הבאה נוכל לראות מספר דוגמאות המפרטות ומדגימות את מבנה המשפט הסביל:

במשפטים פסיביים, הנושא / האובייקט (מקבל הפעולה) מופיע ראשון, אחריו הצורה המתאימה של פועל העזר "To Be" (כגון "was" או "is") בעמודה השנייה, צורת העבר של הפועל הראשי בעמודה השלישית, ובאופן אופציונלי, המושא / הסוכן (עושה הפעולה) כשלפניו "by" בעמודה הרביעית.

היתרונות של הדיבור הפסיבי

1. מיקוד האובייקט – דיבור פסיבי יכול להיות שימושי כאשר רוצים להדגיש את הנושא של המשפט, האובייקט או את התוצאה של פעולה ולא את העושה.
2. פורמליות – דיבור פסיבי מועדף לעתים קרובות בכתיבה פורמלית או אקדמית מכיוון שהוא מוסיף אלמנט של אובייקטיביות.
3. עמימות – במקרים מסוימים, משפט פסיבי יכול לעזור להימנע מציון מבצע הפעולה כאשר הוא לא ידוע או לא רלוונטי.
4. גיוון – ערבוב דיבור אקטיבי ופסיבי בכתיבה באנגלית יכול להוסיף גיוון ומורכבות לסיפור.

מתי נשתמש במשפט פעיל – אקטיבי 

1. לבהירות: יש להשתמש בדיבור פעיל כאשר רוצים להעביר את המסר בצורה ברורה וישירה. זוהי הבחירה המועדפת לרוב סוגי הכתיבה.

.לדוגמה:  The chef prepared a delicious meal

2. למתן דגש על מבצע הפעולה: יש להשתמש בדיבור פעיל כאשר רוצים להדגיש את הנושא של המשפט, מבצע הפעולה ולהדגיש את הפעולה שלו.

.לדוגמה: Mary won the race

3. לתמצות המשפט: דיבור פעיל הוא תמציתי יותר ומשתמש בפחות מילים, ובכך הוא הופך לאידיאלי לתקשורת ברורה ותמציתית יותר.

.לדוגמה:  The team completed the project on time

מתי נשתמש במשפט סביל – פסיבי 

1. להדגשת נושא המשפט – האובייקט: יש השתמש בדיבור פסיבי כאשר רוצים להדגיש את האובייקט או את התוצאה של פעולה ולא את מבצע הפעולה.

.לדוגמה: The Mona Lisa was painted by Leonardo da Vinci

2. בכתיבה פורמלית: משפט פסיבי מועדף לרוב בכתיבה פורמלית או אקדמית מכיוון שהוא מוסיף אלמנט של אובייקטיביות.

.לדוגמה: The experiment was conducted to test the hypothesis

3. המבצע לא ידוע או לא רלוונטי: ניתן להשתמש במשפט פסיבי כאשר מבצע הפעולה אינו ידוע או כאשר אין צורך לציין מי ביצע את הפעולה.

.לדוגמה: The book was published last year

טעויות נפוצות 

בעוד שלמשפטים אקטיבי ופסיבי יש את השימושים הספציפיים שלהם, חשוב להיות מודעים לכמה טעויות נפוצות שיש להימנע מהן בכתיבה באנגלית.

1. שימוש יתר בדיבור פסיבי: שימוש בדיבור פסיבי בתדירות גבוהה מדי יכול לגרום לכתיבה להישמע מסורבלת, משעממת ופחות מושכת. יש לשאוף לאיזון בין מבנים אקטיביים ופסיביים.
2. מבצעים מעורפלים: בעת שימוש בדיבור פסיבי, יש להיזהר מהשמטת המבצע (הביטוי "by") אם הוא חיוני להקשר. חוסר בהירות עלול לבלבל את הקורא.
3. משפטים מורכבים מדי: שימוש מוגזם בשפה פסיבית עלול להוביל למשפטים ארוכים ומפותלים מידי. יש לשאוף לבהירות ופשטות בכתיבה.
4. פעלים "חלשים": בדיבור פסיבי, קל להסתמך על צורות חלשות של הפועל "to be" (למשל, "is", "was") ופעלי עבר גנריים. במקום זאת, מומלץ להשתמש בפעלים תיאוריים יותר.

לדוגמה:

.Weak Passive: The report was read by the manager

.Improved Active: The manager read the report attentively

הבנת ההבדל בין משפט אקטיבי למשפט פסיבי חיונית לתקשורת אפקטיבית באנגלית. בעוד שדיבור פעיל / אקטיבי הוא בדרך כלל ישיר ומרתק יותר, לדיבור הסביל / הפסיבי יש מקום לשימוש במצבים מסוימים, כגון כתיבה רשמית או כאשר מדגישים את מושא הפעולה.

על ידי שליטה בשני מבני המשפטים וידיעה מתי להשתמש בהם כראוי, נוכל לשפר את כישורי הכתיבה שלנו ולהפוך למתקשרים יעילים יותר בשפה האנגלית. יש לזכור שכתיבה ברורה ותמציתית מושגת לרוב באמצעות שימוש במשפטים אקטיביים, בעוד שמשפט פסיבי יכול להיות כלי רב ערך בשימושים ספציפיים שמייצרים משמעות נוספת ועומק. תרגול ומודעות ברורה למגוון האופנים וסגנונות הכתיבה האפשריים באנגלית יכולים לעזור לכותב למצוא את האיזון הנכון בין דיבור אקטיבי לפסיבי.

להלן מספר שאלות ותשובות לתרגול passive active 

1. מהו ההבדל העיקרי בין דיבור אקטיבי לפסיבי?

ההבדל העיקרי בין דיבור אקטיבי לפסיבי טמון בסדר בניית המשפט ובמיקוד המשפט. במשפט פעיל – אקטיבי, נושא המשפט מבצע את הפעולה ובדרך כלל בא לפני הפועל, מה שמביא למבנה משפט ברור וישיר. במשפט סביל – פסיבי מודגש מושא הפעולה, והנושא הופך להיות מקבל הפעולה, לעתים קרובות המושא מלווה בביטוי "by". משפט פסיבי יכול להיות לפעמים פחות ישיר ויותר מורכב.

2. מתי יש להשתמש במשפט פעיל בכתיבה באנגלית?

יש להשתמש במשפטים פעילים כאשר רוצים להעביר מסר בצורה ברורה וישירה. זוהי הבחירה המועדפת לרוב סוגי הכתיבה מכיוון שהיא מספקת בהירות ומשתפת את הקורא בסיטואציה. מומלץ להשתמש בדיבור פעיל כאשר רוצים להדגיש את הנושא (מבצע הפעולה) ולהדגיש את הפעילות שלו. בנוסף, משפט אקטיבי הוא תמציתי יותר, מה שהופך אותו מתאים לתקשורת ברורה וקולחת.

3. מהם היתרונות בשימוש במשפטים פסיביים בכתיבה?

למשפט פסיבי יש כמה יתרונות, וביניהם:

• דיבור פסיבי שימושי כאשר רוצים להדגיש את האובייקט או את התוצאה של הפעולה ולא את המבצע שלה.
• דיבור פסיבי לרוב מועדף בכתיבה פורמלית או אקדמית מכיוון שהוא מוסיף אלמנט של אובייקטיביות ומסיר את המיקוד מהכותב או הדובר.
• דיבור פסיבי יכול לעזור להימנע מציון המבצע כאשר הוא לא ידוע או לא רלוונטי.
• שילוב של משפטים אקטיביים ומשפטים פסיביים בכתיבה יכול להוסיף גיוון ומורכבות לטקסט.

4. מהן הטעויות הנפוצות שיש להימנע מהן בעת שימוש במשפט פסיבי?

הטעויות הנפוצות שיש להימנע מהן בעת שימוש במשפט פסיבי כוללות:

• שימוש במשפטים פסיביים בתדירות גבוהה מדי עלול לגרום לסיפור להישמע מייגע, משעמם ופחות מושך. יש לשאוף לאיזון בין מבנים אקטיביים לפסיביים.
• מומלץ להיזהר מהשמטת המבצעים (הנעזרים בביטוי "by") במשפטים פסיביים, זה יכול להוביל לבלבול אם הקורא אינו בטוח מי ביצע את הפעולה.
• שימוש מוגזם בדיבור פסיבי עלול לגרום למשפטים ארוכים ומפותלים מידי. יש לשאוף לבהירות ופשטות בכתיבה.
• מומלץ להימנע מהסתמכות על צורות חלשות של הפועל "to be" (למשל, "is", "was") ופעלי עזר גנריים במבנים סבילים. במקום זאת, כדאי להשתמש בפעלים תיאוריים כדי להפוך את הכתיבה לחיה ומושכת יותר.

5. האם ניתן להעביר באנגלית משפט מאופן דיבור אקטיבי לפסיבי?

כן, אפשר לעבור בין דיבור אקטיבי לפסיבי בתוך משפט או פסקה כדי להשיג אפקטים סגנוניים ספציפיים או להדגיש אלמנטים שונים. טכניקה זו, המכונה וריאציה קולית, יכולה להוסיף עומק ומורכבות לכתיבה. עם זאת, חיוני לעשות זאת בזהירות ולהבטיח שהמעברים בין אופני הדיבור יהיו ברורים והגיוניים. בכתיבה מקצועית ואקדמית, שמירה על עקביות באופן הדיבור בתוך פסקה או סעיף מומלצת בדרך כלל לצורך הבהירות.

דוגמה לווריאציה קולית:

 "The scientist conducted the experiment, which was meticulously planned, and the results were published in a prestigious journal."