הפרעות קשב וריכוז אצל ילדים | מדריך טיפול להורים

הגדרה של הפרעות קשב וריכוז

הפרעת קשב וריכוז, המכונה לעתים קרובות הפרעת קשב וריכוז (ADHD) או הפרעת קשב (ADD), הי מצב נוירו-התפתחותי המשפיע על יכולתו של הילד להתמקד, לשלוט בדחפים ולנהל את תשומת הלב שלו בצורה מתאימה. הפרעות אלו יכולות להתבטא בדרכים שונות ועשויות להיות כרוכות בקשיים בשמירה על קשב, היפראקטיביות או התנהגות אימפולסיבית.

סוגים שונים של הפרעות קשב וריכוז

ADHD: הפרעת קשב וריכוז הנפוצה ביותר. הפרעה זו בדרך כלל מסווגת לשלושה תת-סוגים:

–        התנהגות לא קשובה בעיקרה: מאופיינת בקשיים בשמירה על קשב, ביצוע משימות וארגון.

–        התנהגות היפראקטיבית-אימפולסיבית בעיקרה: מסומנת על ידי היפראקטיביות והתנהגות אימפולסיבית ללא קשיי קשב משמעותיים.

–        התנהגות משולבת: כוללת שילוב של חוסר תשומת לב, היפראקטיביות ואימפולסיביות.

ADD: מופיע לעתים קרובות לסירוגין עם ADHD, אך עשוי להתייחס למקרים שבהם ההיפראקטיביות פחות בולטת, והאתגר העיקרי הוא חוסר תשומת לב.

הבנת השכיחות והדמוגרפיה של הפרעות קשב וריכוז חיונית להכרה בהיקף הנושא. הפרעות אלו שכיחות הרבה יותר ממה שניתן לחשוב:

•       שכיחות עולמית: הפרעות קשב וריכוז מוכרות בכל רחבי העולם, ומשפיעות על ילדים בתרבויות מגוונות.

•       הבדלים בין המינים: הפרעת קשב וריכוז ADHD מאובחנת לעתים קרובות יותר אצל בנים מאשר בנות, אך היא עלולה להשפיע על ילדים מכל המינים. עם זאת, בנות עשויות להיות בסבירות גבוהה יותר להופיע עם תת-הסוג הבלתי קשוב בעיקר ADD, מה שעלול להוביל לתת-אבחון.

•       גיל ההתפרצות: התסמינים המרכזיים של הפרעות קשב וריכוז הופכים לרוב לבולטים יותר בילדות המוקדמת, והאבחון מתרחש בדרך כלל במהלך שנות בית הספר היסודי.

•       השפעה ארוכת טווח: הפרעות אלו יכולות להימשך עד גיל ההתבגרות המאוחרת והבגרות, ולהשפיע על חייו האקדמיים, המקצועיים והחברתיים של אדם אם הוא לא מטופל כראוי.

הבנת האופי והשכיחות של הפרעות אלו היא הצעד הראשון במתן תמיכה והתערבויות מתאימות לילדים שנפגעו.

גורמים גנטיים

להפרעות קשב וריכוז יש לרוב מרכיב גנטי. ילדים עם היסטוריה משפחתית של ADHD או מצבים קשורים נמצאים בסיכון גבוה יותר לפתח הפרעות אלו. מחקרים גנטיים זיהו גנים ספציפיים הקשורים לוויסות קשב ואימפולסיביות.

גורמים סביבתיים

גם גורמים סביבתיים יכולים לתרום להתפתחות הפרעות קשב וריכוז. אלה עשויים לכלול:

•       גורמים טרום לידתיים: חשיפה לחומרים כמו טבק או אלכוהול במהלך ההריון, או לידה מוקדמת ומשקל לידה נמוך עלולים להגביר את הסיכון להפרעות אלו.

•       חוויות בילדות מוקדמת: חוויות ילדות שליליות, כגון חשיפה לטראומה או הזנחה, יכולות גם הן להשפיע על התפתחות המוח ולהגביר את הסבירות לקשיי קשב וריכוז.

התמודדות עם הפרעת קשב וריכוז של ילד

הורות לילד עם הפרעת קשב וריכוז יכולה להיות מאתגרת, אבל זו גם הזדמנות לצמיחה ותמיכה. להלן 4 שיטות בסיסיות שימושיות שיכולות ביחד לעזור להורים להתמודד עם הפרעת קשב וריכוז ADHD או ADD אצל הילד :

1. חינוך: למדו ככל שתוכל על ההפרעה הספציפית של ילדכם. הבנת המצב היא הצעד הראשון לקראת ניהול יעיל.

2. סבלנות ואמפתיה: היו סבלניים כלפי ילדכם והזדהו עם ההתמודדויות שלו. לא תמיד יש להם שליטה על ההתנהגות שלהם.

3. עקביות: שמרו על שגרת היום וביצוע פעולות עקביות כדי לספק מבנה ויציבות לילדכם.

4. תקשורת אפקטיבית ומשמעת:

–        תקשורת ברורה – השתמשו בשפה ברורה ותמציתית בעת מתן הוראות או דיון בציפיות מהילד. ודאו שילדכם מבין מה מצופה ממנו.

–        חיזוק חיובי – עודדו ותגמלו התנהגויות חיוביות. שבחים ותגמולים יכולים להניע ילדים עם הפרעות קשב וריכוז.

–        הגבלת זמן מסך – זמן מסך מוגזם עלול להחמיר בעיות קשב. הגדירו מגבלות סבירות על השימוש במסכים ועודדו פעילויות חלופיות.

•       הראו לילד עם ADHD את הערך של ביצוע רשימת מטלות ציורית (למשל, בעת הכנת שולחן לשיעור או אריזת התיק לבית הספר)

•       עזרו ליצור אסוציאציות חושיות, למשל באמצעות ריח התה שנרקח לפני הכנת שיעורי הבית.

•       בנו ביחד עם ילדכם תנאי למידה מיטביים הלוקחים בחשבון צרכים מוטוריים וגירוי חושי עמוק. למשל, כיסא עם כרית נוחה, צעצועים מרוכזים או קשקושים בהישג יד, מכשיר לעיסוי לרגליים שניתן להשתמש בו כדי לגרות את עצמך בזמן הקריאה וכו'.
•       חפשו דרכים לרכוש ידע ביחד. למשל, במהלך טיול במוזיאון, ספרייה, חיפוש מידע באינטרנט, שיחות וכדומה. התמקדו באיסוף ועיבוד ידע חדש. כל טכניקה שמפעילה כמה חושים בו זמנית תעזור כאן. למשל, חרוזים על מה לארוז או מפות חשיבה כדרך יוצאת דופן לרשום הערות.

הפסיכולוגית אניטה ג'אנצק רומנוטטסקה ממליצה גם להיעזר ב:

•       משחקי נשימה בהם הילד שואף דרך האף ונושף דרך הפה. אם כי יש לזכור שאם אתם תוהים כיצד להרגיע ילד עם הפרעות קשב וריכוז, אינכם יכולים לסמוך רק על שאיפה ונשיפה. הפכו את זה למשחק פיצה. הילד מושיט את ידו ושואף דרך האף כאילו רצה להריח את הפיצה, ונושף דרך פיו כאילו הוא רוצה לקרר אותה. אפשרות נוספת היא להרחיב את משחק הנשימה כך שיכלול אלמנט תנועתי, למשל. ארגון תחרות לראות מי יכול לפוצץ נוצה עוד יותר או להכות כדור צמר גפן לתוך השער, כמובן בנשיפה דרך הפה כמקור הפיצוץ.

•       משחקים מרגיעים המבוססים על מתח והרפיית שרירים לסירוגין. ילדים עם ADHD להוטים מאוד לעסוק במשחקים אלה וללמוד אותם במהירות כאסטרטגיה להפחתת מתח. אז נוכל להגיע שוב להשראה קולינרית, הפעם מפסטה, ולהציע לשחק ספגטי. המשימה של הילד תהיה תחילה למתוח את כל השרירים כך שיהיו נוקשים כמו ספגטי לפני הבישול, ולאחר מכן להרפות אותם ולהניע את הגוף בחופשיות כאילו הפך לספגטי לאחר הבישול. ניתן לחזור על שלבים אלו מספר פעמים.

•       משחקים בטבע, גם משחקים חופשיים, חסרי דאגות, שאינם נשלטים על ידי מבוגרים, וגם משחקים התומכים בנוסף בפונקציות שונות, כמו תכנון, זיכרון וגמישות. לדוגמה, ניהול חוות צמחים על ידי הילד.

•       משחקים יצירתיים המאפשרים לילד להתמקד ביצירה, משחק ויציאה מחוץ לקופסה יכולים להוות הזדמנות לא רק להתחדש וללמוד, אלא גם להפעיל מיומנויות בית ספר. עם משחקים כאלה צריך גם לתכנן משהו, גם להתמקד, וגם ליישם את התוכנית צעד אחר צעד ולנהל את הזמן שלך בעצמך. במילים אחרות, עשו כל מה שעשוי להוות אתגר לילדים עם הפרעות קשב וריכוז, בצורה של משחק והזדמנות להירגע ולפתח את היכולות שלהם.

•       שטח מאורגן: שמרו על הבית שלכם מאורגן ונקי מבלגן. צמצמו למינימום הסחות דעת באזורי הלימודים והמשחק של ילדכם.

•       אורח חיים בריא: קדמו אורח חיים בריא, הכולל פעילות גופנית סדירה, תזונה מאוזנת ושינה מספקת. גורמים אלו יכולים להשפיע לטובה על הקשב והריכוז אצל הילד.

•       תקשורת פתוחה: שמרו על קווי תקשורת פתוחים עם מורים, מטפלים ואנשי מקצוע בתחום הבריאות. שיתוף פעולה עם אנשים אלו חיוני להצלחת ילדכם.

•       טיפול עצמי: אל תשכחו לדאוג גם לעצמכם. הורות לילד עם בעיות קשב וריכוז יכולה להיות מתישה, אז הקפידו לחפש תמיכה ולקחת הפסקות בעת הצורך.

הורות לילד עם הפרעות קשב וריכוז דורשת סבלנות, הבנה וגישה יזומה. על ידי יישום אסטרטגיות אלה וחיפוש הדרכה מקצועית בעת הצורך, ההורים יכולים לספק תמיכה רבת ערך כדי לעזור לילדיהם לשגשג למרות האתגרים העומדים בפניהם.