הפרעות אכילה ואובדן תיאבון אצל ילדים: איך לזהות ולטפל

הפרעות אכילה הן מצבים רפואיים ונפשיים המופיעים בילדים ובמבוגרים כאחד. הן מאופיינות בדפוסי אכילה לא תקינים, וברוב המקרים יש להן בסיס פסיכולוגי.

לדברי מומחים, הפרעות אכילה עשויות לשקף תחושות פנימיות כמו כאב, מתח, פחד, בדידות ודימוי עצמי נמוך. המטופלים עצמם לרוב אינם מודעים למנגנונים שמפעילים את ההפרעה, והתנהגויות כמו אכילת יתר או הקאות עשויות להיות כפייתיות.

הפרעות אכילה חמורות מחייבות התערבות של מומחים – מדיאטנים ועד פסיכולוגים ופסיכיאטרים. ללא טיפול מתאים, ההפרעות יכולות להוביל לסיבוכים רפואיים חמורים ובטווח הארוך אפילו למוות. זיהוי מוקדם של הבעיה והתערבות מקצועית חיוניים לשיפור המצב הבריאותי של ילדים ומבוגרים כאחד.

על פי ד"ר ג'וזי די פרופיו, מומחה לפסיכולוגיה קלינית, אפיזודות תקופתיות של סירוב למזון עשויות להופיע בשלבים שונים של חיי הילד – מילדות ועד גיל ההתבגרות – ואינן מעידות בהכרח על הפרעת אכילה. לדוגמה, שינויים משמעותיים כמו גמילה מחלב אם, לידת אח או אחות, מעבר דירה, גירושין של ההורים או החלפת מסגרת חינוכית עלולים לגרום לאובדן תיאבון זמני, וזוהי תגובה טבעית וחלק מתהליך ההתפתחות. 

במקרים אלו, חוסר תיאבון חולף בדרך כלל עם הזמן. ילדים רבים גם עשויים להיות "אכלנים בררנים" שמסרבים לאכול מזונות מסוימים – מוכרים וחדשים – אך אם אין ירידה משמעותית במשקל או פגיעה בבריאות, אין מדובר בהפרעת אכילה אלא בקשיים התנהגותיים הקשורים להרגלי האכילה. חשוב להבחין בין אכילה בררנית שכרוכה בירידה במשקל, ובין  נאופוביה למזון. בזמן שבררנות אכילה ונאופוביה למזון משפיעות שתיהן על קבלה או דחייה של מזונות, נאופוביה מתייחסת לפחד ולדחייה של מזון חדש או לא מוכר, ונחשבת לתהליך תקין ונורמלי לחלוטין. התייחסות לא נכונה לניאופוביה עשויה להוביל, לעומת זאת, לבררנות אכילה בהמשך החיים.

הפרעות אכילה יכולות להתבטא בדרכים שונות בקרב ילדים, אך קיימים כמה סוגים עיקריים ונפוצים: 

• תסמונת פיקה (PICA) – הפרעה נפשית הכרוכה באכילה מתמשכת, לאורך חודש אחד לפחות, של חומרים שאינם מזון, כמו נייר, חימר, לכלוך, שיער, גיר, חוט, צמר ועוד.
• הפרעת אכילה סלקטיבית – מצב בו הילד אוכל רק סוגי מזון מסוימים ומסרב לגעת בשאר, מצב שעלול לגרום לירידה משמעותית במשקל. הירידה במשקל היא מדד מהותי בזיהוי התופעה כהפרעת אכילה – ייתכן מצב שבו הילד פשוט אכלן בררן ואינו יורד במשקל עקב בחירת המזון שלו. במקרה זה ככל הנראה לא מדובר בהפרעת אכילה.
• אנורקסיה (אנורקסיה נרבוזה) – הפרעת אכילה הכרוכה בירידה מכוונת ולא בריאה במשקל ומלווה בדימוי גוף עצמי מעוות ומפחד עז מעלייה במשקל.
• בולימיה (בולימיה נרבוזה) – הפרעה הכוללת אפיזודה של אכילה מוגזמת או בולמוסי אכילה ואחריה הקאה מאולצת או שימוש בחומרים משלשלים. השילוב בין בולמוסי האכילה להקאה חוזר על עצמו באופן קבוע. 
• הפרעת אכילה מוגזמת – דומה לשלב הראשון בבולימיה של אכילה בלתי נשלטת אך ללא השלב השני, ולכן מלווה לעיתים קרובות בעלייה מוגזמת במשקל.

טיפ להורים: אווירה טובה בזמן הארוחות יוצרת קונוטציה חיובית עם אוכל. הימנעו מללחוץ על הילדים לאכול ואל תבטיחו פרסים על אכילה או איימו בעונשים על אי אכילה .

פסיכולוגי ילדים מסכימים שהגורמים להפרעות אכילה הם מורכבים. לדעת ד"ר די פרופיו, הפרעות אכילה הן תוצאה של שילוב בין גורמים גנטיים, ביולוגיים פסיכולוגיים וסביבתיים:  

• גורמים גנטיים: מזגו של הילד או הנטייה התורשתית.
• גורמים סביבתיים: מערכות יחסים לא מתפקדות בבית, מתח, חרם חברתי או אלימות. 
• גורמים פסיכולוגיים: דימוי עצמי נמוך, חרדה או טראומה.

דיאטנית הילדים, מיכלינה קלוקובסקה, מוסיפה ואומרת ש"כאשר מרחיבים את התפריט, זה לא מפתיע שנתקלים בקשיים מסוימים. לקשיים המתעוררים יכולות להיות סיבות פיזיולוגיות ובריאותיות כאחד". לכן , היא מייעצת, כאשר אנו מזהים חוסר עניין מתמשך באוכל אצל ילדינו, רתיעה מהחזקת מזון בידיהם או חוסר סובלנות לעקביות מסויימת באכילה, כדאי להישאר עם האצבע על הדופק. 

קלוקובסקה מציינת עוד כי מצבים כאלה דורשים לעיתים קרובות התערבות מומחים, לאור העובדה שבמקרים רבים נמצא קשר למבנה פגום של הפרנול, הפרעות באינטגרציה חושית בחלל הפה או ביד, טונוס שרירים מופחת או מוגבר, אנמיה ואלרגיה למזון.

במקרה של בני נוער, דימוי עצמי נמוך וחוסר קבלה של הגוף יכולים להיות הגורם להפרעות ביחסים עם האוכל. קלוקובסקה, אמא לשני בנים בעצמה, מציינת כי לצערה בעידן הנוכחי זה לא קשה: "הדימוי של גוף רזה ואידיאלי חוזר על עצמו בכל מקום – במיוחד עבור המין הנשי. לכן הפרעות אכילה כמו אנורקסיה ובולימיה משפיעות לרוב על נערות ונשים צעירות יותר מאשר על בנים או גברים". עם זאת, מסייגת קלוקובסקה, אחד השינויים הבולטים בתקופה האחרונה הוא שיותר ויותר נשים – וכתוצאה מכך גם מותגים – מדברות על קבלת עצמן ואת גופן, ללא קשר למשקל או מאפיינים חיצוניים אחרים. 

לפי הפסיכולוג הקליני ד"ר ג'וזי די פרופיו, קיימים מספר תסמינים שכיחים להפרעות אכילה אצל ילדים ומתבגרים, שכדאי להקדיש להם תשומת לב מיוחדת:

בקרב ילדים:

• היפראקטיביות ועצבנות 
• עייפות יתר
• הימנעות או סלידה ממושכת מצריכת מזון 
• התנגדות לאכילה 
• כעס חריג 
• חוסר עניין באוכל
• נטייה לירוק מזון או לסלק מזון מהצלחת
• הקאות חוזרות ונשנות לאחר אכילה

בקרב מתבגרים:

• עיסוק יתר במשקל האישי ובכושר הגופני
• תזונה לקויה ודלה בחומרים מזינים 
• אכילת יתר, במיוחד לפני השינה
• הקאות מכוונות
• שימוש במשלשלים, משתנים או כדורי דיאטה

על פי ד"ר די פרופיו, אם תסמינים אלו נמשכים חודש או יותר, הם עשויים להצביע על הפרעת אכילה ומצריכים פנייה לייעוץ מקצועי .

תינוקות ופעוטות יכולים להראות סימנים ראשונים של הפרעות אכילה כבר בחודשים הראשונים לחייהם, מסביר ד"ר די פרופיו. לכן חשוב מאוד להיות קשובים ולדווח לרופא הילדים על כל אי סדרים הקשורים ליחסי הילד עם האוכל. 

גיל אופייני להופעת הפרעות ספציפיות, כמו תסמונת פיקה, דיספאגיה או אכילה סלקטיבית, הוא בסביבות 18 חודשים. עם זאת, קלוקובסקה מסבירה שיופיעו סימפטומים זהים בגיל הזה גם כאשר הסיבה היא פיזיולוגית, כמו מבנה פרנול לא תקין, ולכן צריך להמשיך ולעקוב. חשוב לציין כי היעדר קשיים של הכנסת מזון חדש בגיל הזה לא מהווה הבטחה כי הפרעות אכילה לא יופיעו בהמשך. במילים אחרות, מודעות מאפשרת מעקב בריא אחר תופעות חריגות, במטרה לטפל בהן או לוודא שהן נעלמות. 

לדברי קלוקובסקה, בגילאי 2 עד 5, עשויה להופיע ניאופוביה למזון, שכיום נחשבת לשלב טבעי בהתפתחות הילד. ניאופוביה מאופיינת בחוסר רצון לנסות מזונות חדשים ובהעדפה רק למוכר והאהוב. לפעמים צריך לעבור זמן רב עד שילד משתכנע שחידושים הם לא רעים בכלל. עוד מוסיפה קלוקובסקה, "לדעתי, את תפקיד המפתח בתמיכה בילד בתקופות ניאופוביה באוכל ממלאים ההורים, שתפקידם להכיר לילדים מוצרים חדשים. יש הרבה דרכים לעודד ילד לאכול, ואני לא מתכוונת לשיטות השוואתיות שאומרות 'אבל גם אבא אוכל', כי לאלו יכולה להיות השפע הפוכה. היכרות עם מאכלים חדשים דרך משחק או בישול יחד, למשל, מביאה עמה יתרונות רבים כי היא יוצרת קשר חיובי עם אוכל".

בגילאי 13-18, ההפרעה השכיחה היא אנורקסיה נרבוזה, ובגילאי 16-17 בולימיה נרבוזה .

הורים רבים מתמודדים עם שאלות מורכבות סביב הרגלי האכילה של ילדיהם. בין אם מדובר בילד שאוכל מעט מדי מתוך חשש מעודף משקל, או בילד שנאבק בעודף משקל בפועל, רבים תוהים איך מעלים את הנושא מבלי להרחיק את הילד או לשלול את תחושותיו, בידיעה שהגישה הנכונה יכולה לעשות את כל ההבדל. 

כאשר ילד חושש מעודף משקל, גם אם מדובר בתפיסה בלבד, חשוב לדבר איתו ברגישות מבלי לבטל את תחושותיו.

• התמקדו בהרגלי אכילה בריאים: שימו דגש על תזונה מאוזנת ולא רק על משקל.
• היו דוגמא אישית: הפכו את הרגלי התזונה לעניין משפחתי שכולם חיים על פיו.
• קדמו דימוי גוף חיובי: עודדו את הילד לאהוב את גופו.
• עודדו קשר בריא עם מזון: בישול משותף, הכנת מנות חדשות והנאה גלויה מטעמים. 

אם הילד מתמודד עם עודף משקל, חשוב להראות לו תמיכה ולעודד אותו לנקוט צעדים לשיפור הבריאות. 

• בחירה במזון איכותי: שימו לב לאיכות ולא רק לכמות. העדיפו מוצרים עם ערכים תזונתיים גבוהים ומגוונים והגבילו ממתקים ומזון מעובד. 
• דוגמא אישית: ילדים לומדים מהתנהגות ההורים ולכן חשוב שתראו להם כיצד לבחור מזון בריא, וחשוב לא פחות – ליהנות ממנו.

עבור ילד שנוטה לאכול מעט מדי, כדאי לוודא שהארוחות אטרקטיביות יותר.

• הגשה מושכת: מכירים את הביטוי "אוכלים עם העיניים"? יש לו בסיס. הכינו מנות צבעוניות ומגרות, כמו סלטים יצירתיים או שייקים. 
• היכרות הדרגתית: הציגו טעמים ומרקים חדשים בהדרגה ואפשרו לילד להתנסות. משחקי חושים עם אוכל נהדרים למטרה זו. 
• שעות קבועות לארוחות: הרגילו את הילד לאכול בזמנים קבועים ובאווירה רגועה.

אתגר נוסף שהורים, במיוחד של ילדים צעירים יותר, נתקלים בו לעתים קרובות הוא למצוא משהו שמעורר באופן טבעי את התיאבון של הילדים. 

פירות וירקות טבעיים: פירות עשירים בסוכרים טבעיים יכולים להיות תמריץ נהדר, בזמן שירקות מגיעים בטעמים שונים ומציעים גיוון רב. 

הכנה יצירתית: היתרון בפירות ובירקות הוא מגוון אפשרויות ההגשה שלהם, שמשאירים מקום ליצירתיות ולעניין.

הימנעות ממזונות מעובדים: מוצרי מזון תעשייתיים או משקאות ממותקים תורמים לדיכוי תיאבון. השתדלו להימנע מהם. 

"התאימו את הדרך שבה אתם מדברים על אוכל לגיל הילד", מייעצת מיכלינה קלוקובסקה. שיח על תזונה עם ילדי גן שונה משיח עם ילדים גדולים יותר. דרך נהדרת ללמד ילדים בגיל הרך על תזונה בריאה היא באמצעות משחקים חוויתיים כמו משחקי קופסה על אוכל, עריכת "פיקניק" בבית, משחק במסעדה שבו הם בוחרים את המנה האהובה, או משחק בסופר שבו הילד בוחר ירקות ופירות בעצמו. משחק נוסף הוא "הצלחת הבריאה", בו הילד מרכיב את הארוחה שלו באמצעות הצבת מוצרים מקטגוריות שונות בצלחת. זו דרך נפלאה לחשוף ילדים לחלבונים, פחמימות, ירקות ופירות ולעודד תחושת עצמאות. 

בגיל ההתבגרות המשימה מורכבת יותר, כיוון שיש להתחשב בלחצים חברתיים הקשורים לדימוי גוף. חשוב לדבר בפתיחות על החשיבות של בריאות ולא להתמקד רק במראה החיצוני. מתבגרים, במיוחד נערות צעירות, עשויים להיות תחת לחץ סביבתי ולעיתים בוחרים בדיאטות מגבילות כדי להשיג דמות אידיאלית. עם זאת, אף פעם לא מאוחר ללמד אותם על תזונה בריאה ולסייע להם לפתח הרגלים טובים ומאוזנים.

בישול משותף הוא פעילות מהנה שמתאימה לכל גיל. זו הזדמנות לשיתוף פעולה משפחתי וללמידה חוויתית: לראות איך מזון גולמי הופך למאכל, לחוש את מרקמם של המוצרים השונים בקצות האצבעות, להריח את האדים העולים מהסיר וכמובן – לטעום ולהתענג על התוצאה. מעבר לכך, בישול יחד יכול לעודד ילדים לנסות מזונות חדשים ולהתחבר אליהם. 

לדברי מומחית התזונה מיכלינה קלוקובסקה, הרגלי האכילה בבית וגישת ההורים לתזונת הילדים משפיעים משמעותית על הקשר של הילד עם אוכל ואף על מניעת קשיים אפשריים. כאשר בני הבית אוכלים מזון בריא, משלבים ירקות ופירות בתפריט, מקפידים על ארוחות קבועות ומגוונות ואוכלים באווירה נעימה – יש סיכוי טוב שגם הילד יפתח גישה חיובית לאכילה.

לעומת זאת, כאשר משתמשים בפרסים כתגמול על אכילת הארוחה או בעונשים על סירוב לאכול, או כאשר מנסים לשכנע באמצעים מניפולטיביים, קיים סיכון גבוה לפתח קשיים ביחס לאוכל. גישה כזו עלולה לעורר רגשות שליליים שמשפיעים על מערכת היחסים של הילדים עם אוכל בטווח הארוך. חשוב שהארוחות יהיו באווירה נעימה ויש להימנע ממריבות וצעקות הקשורות באוכל. גישה כזו יוצרת מתח סביב האוכל ופוגעת בחוויה החיובית של הארוחה.  

היבט משמעותי נוסף הוא הימנעות משימוש במסכים בזמן הארוחות. במקום לתת לילדכם טאבלט או להדליק את הטלוויזיה, מוסיף ד"ר די פרופיו, שבו איתו לשולחן, פתחו בשיחה נעימה ובלו איתו זמן איכות. 

אנו מקווים שמאמר זה ענה על השאלות הנפוצות ביותר שיש להורים בנוגע להפרעות אכילה אצל ילדיהם. אם אתם חושדים שבנכם או בתכם חווים קשיים הקשורים באוכל, אל תהססו לבקש עזרה מקצועית. שיחה עם מומחה יכולה לעזור להבין את המצב ולמצוא פתרון מותאם שיתרום לבריאות הפיזית והנפשית של ילדיכם.

לא בטוחים אם לילדכם יש תסמינים של הפרעת אכילה? ספרו לנו בתגובות – נשמח לדבר!

מאמר זה מוגש לכם על ידי צוות נובאקיד – בית הספר ללימוד אנגלית אונליין לילדים. אם גם אתם רוצים להעניק לילדיכם יתרון, הצטרפו לקורסים המקוונים שלנו ותהנו מלמידה מותאמת לילדים.