פרפקציוניזם אצל ילדים: מה גורם לזה?

פרפקציוניזם מתייחס לחתירה מתמשכת לסטנדרטים גבוהים שמלווים בהערכה עצמית ביקורתית ובדאגות לגבי הערכות של אחרים. 

חשוב להבחין בין שאיפה בריאה למצוינות לבין פרפקציוניזם שאינו מסתגל. פרפקציוניזם בריא מניע את הילדים להשיג את המיטב מבלי לגרום ללחץ משמעותי, בעוד שפרפקציוניזם שאינו מסתגל עלול להוביל לאי שביעות רצון כרונית ולפחד מכישלון.

• פחד מכישלון: ילדים פרפקציוניסטים חוששים לעתים קרובות מלעשות טעויות, ברמה שעלולה לשתק אותם מלקיחת סיכונים או לנסות פעילויות חדשות.
• ביקורת עצמית מוגזמת: הם עשויים להיות קשים מדי כלפי עצמם, ולהתמקד בחסרונותיהם ולא בהישגיהם.
• דחיינות: פחד מאי עמידה בסטנדרטים הגבוהים שלהם יכול להוביל לדחיית משימות וקושי בהתחלת משימות חדשות.
• קושי במשוב: ילדים פרפקציוניסטים עשויים להתקשות לקבל ביקורת בונה, ורואים בה סימן לכישלון ולא כהזדמנות לצמיחה.

גורמים גנטיים וטמפרמנטיים

מחקרים מראים שלגנטיקה וטמפרמנט יש תפקיד משמעותי בהתפתחות הפרפקציוניזם. תכונות אישיות מסוימות, כמו מצפוניות גבוהה ורגישות יתר לביקורת, עוברות לרוב בתורשה ויכולות להכשיר את הילדים לנטיות פרפקציוניסטיות. ילדים שהם באופן טבעי יותר ממוקדי פרטים, חרוצים ומצפוניים נוטים יותר לפתח תכונות פרפקציוניסטיות.

גורמים קוגניטיביים

פרפקציוניזם יכול לנבוע גם מעיוותים קוגניטיביים, שבהם הילדים מפתחים חשיבה של הכל או כלום. הם עשויים להאמין שכל דבר שהוא פחות ממושלם הוא למעשה כישלון, שמוביל לסטנדרטים לא מציאותיים ולחוסר שביעות רצון כרונית. עיוותים קוגניטיביים כמו הרסנות (ציפייה לתוצאה הגרועה ביותר) והכללת יתר (ראיית אירוע שלילי יחיד כדפוס בלתי נגמר של תבוסה) תורמים לרוח זו.

ביקורת עצמית

גם לדיאלוג הפנימי של הילדים יש תפקיד קריטי. מי שמבקר את עצמו כל הזמן או מרגיש צורך עז להוכיח את ערכו עלול לפתח התנהגויות פרפקציוניסטיות. זה חיוני ללמד את הילדים לזהות ולנסח מחדש את מחשבותיהם שליליות לצורך הפחתת הנטיות הללו.

השפעה הורית

ההורים מעצבים באופן משמעותי את עמדות ילדיהם כלפי הצלחה וכישלון. ציפיות גבוהות מידי, יחד עם אהבה ביקורתית או מותנית, יכולות לטפח את הנטיות הפרפקציוניסטיות. כאשר הילדים מרגישים שערכם קשור להישגיהם, הם עשויים לשאוף לשלמות כדי לקבל את אישור ההורים. מעורבות יתר או שליטה בסגנונות הורות יכולים גם הם לתרום לפרפקציוניזם, מכיוון שהילדים עשויים להרגיש לחוצים לעמוד בסטנדרטים הגבוהים של הוריהם.

לעומת זאת, הורים שמדגימים התנהגויות פרפקציוניסטיות בעצמם יכולים להעביר את התכונות הללו לילדיהם בלי לשים לב. הילדים לומדים על ידי התבוננות, ואם הם רואים את הוריהם ביקורתיים מדי כלפי עצמם או כלפי אחרים, הם עשויים לאמץ עמדות דומות.

סביבה חינוכית

בתי ספר ומורים גם ממלאים תפקיד מרכזי בפיתוח הפרפקציוניזם. לחץ אקדמי, בדיקות עם סיכון גבוה וסביבות תחרותיות בכיתה יכולים לתרום להתנהגויות פרפקציוניסטיות. כאשר ההצלחה מוגדרת באופן מצומצם על ידי ציוני עבודות וציוני מבחנים, הילדים עשויים לחוש לחץ עצום לבצע ביצוע מושלם. מורים שמדגישים את המאמץ והלמידה על פני הציונים הסופיים יכולים לעזור למתן את ההשפעות הללו, ולטפח הלך רוח של צמיחה והתפתחות ולא של פרפקציוניזם.

גורמים חברתיים ותרבותיים

ציפיות חברתיות ותרבותיות משפיעות עוד יותר על הנטיות הפרפקציוניסטיות של ילדים. בתרבויות שמעריכות הישגים והצלחה גבוהים, הילדים עשויים להפנים את הסטנדרטים הללו ולהרגיש חובה לעמוד בהם. המדיה החברתית מחמירה את הנושא הזה על ידי הצגת גרסה אידאלית של החיים, מה שמוביל את הילדים להשוות את עצמם כל הזמן לאחרים ולפעמים להרגיש לא מתאימים. לחץ חברתי והרצון להשתלב יכולים גם להניע התנהגויות פרפקציוניסטיות, מכיוון שהילדים עלולים לחשוש משיפוט מחמיר או דחייה מצד חבריהם.

תורת הלמידה החברתית

תיאוריית הלמידה החברתית, שהוצעה על ידי אלברט בנדורה, מציעה שילדים לומדים התנהגויות באמצעות התבוננות וחיקוי. כשהילדים מתבוננים בהתנהגויות פרפקציוניסטיות אצל הוריהם, המורים או החברים, הם צפויים לחקות התנהגויות אלה. אם הם רואים שסטנדרטים גבוהים וביקורת עצמית מתוגמלים או מוערכים, הם עשויים לאמץ עמדות דומות. יצירת מודלים של התנהגויות חיוביות, כגון אימוץ הטעויות והערכת המאמץ על פני השלמות, יכול לעזור לנטרל את הנטיות הפרפקציוניסטיות.

תורת ההתקשרות

תיאוריית ההתקשרות, שפותחה על ידי ג'ון בולבי, טוענת שמערכות יחסים מוקדמות מעצבות את ההתפתחות הרגשית והחברתית של הילד. התקשרות בטוחה, המאופיינת בטיפול מגיב ותומך, מטפחת תחושת ערך עצמי בריאה. לעומת זאת, התקשרות לא בטוחה, שבה הילדים מרגישים שהצרכים שלהם נענים באופן לא עקבי, עלולה להוביל לחרדה ולפרפקציוניזם. ילדים עם התקשרות לא בטוחה עשויים לשאוף לשלמות כדי לקבל את האישור והביטחון מהמטפלים שלהם.

בריאות רגשית ונפשית

לפרפקציוניזם יכולות להיות השלכות רגשיות ונפשיות קשות על ילדים. הלחץ המתמיד לעמוד בסטנדרטים גבוהים עלול להוביל לחרדה, דיכאון ומתח כרוני. ילדים פרפקציוניסטים עלולים לחוות שחיקה מהניסיון לשמור על הביצועים שלהם, וההערכה העצמית שלהם עלולה לסבול כשהם מתמקדים בכישלונות הנתפסים שלהם ולא בהישגיהם האמיתיים.

השפעות אקדמיות וחברתיות

מבחינה אקדמית, פרפקציוניזם יכול להיות גם מניע וגם מכשול. אמנם הוא עלול לגרום לילדים להצטיין, אבל הוא גם יכול להוביל לדחיינות ולהימנעות ממשימות מאתגרות בגלל הפחד מהכישלון. מבחינה חברתית, ילדים פרפקציוניסטים עשויים להתקשות ביצירת מערכות יחסים ושימורן. הפחד שלהם משיפוט יתר או ביקורתיות יכול להוביל לבידוד, מכיוון שהם עלולים להימנע ממצבים שבהם הם עלולים להיכשל או להישפט.

זיהוי הפרפקציוניזם

זיהוי פרפקציוניזם אצל ילדים הוא הצעד הראשון בטיפול בו. חפשו סימנים כמו התמקדות מוגזמת בהשגת תוצאות מושלמות, הימנעות מביצוע משימות מחשש לטעות או ביקורתיות יתר על המאמצים שלהם. ילדים שהם פרפקציוניסטים עשויים גם להפגין חרדה לגבי ביצועיהם בבית הספר, חוסר רצון לנסות דברים חדשים, או מצוקה בגלל טעויות קלות יחסית. חשוב להבחין בין רצון בריא לעשות טוב לבין אובססיה לא בריאה לשלמות.

סימנים והתנהגויות עיקריות שצריך לשים לב אליהם

1. דחיינות: דחיית משימות כי הם חוששים שלא יוכלו להשלים אותן בצורה מושלמת.
2. קשיחות: התעקשות לעשות דברים בצורה ספציפית וחוסר רצון להסתגל.
3. הימנעות: הימנעות מפעילויות שהם לא בטוחים שהם יכולים להצטיין בהן.
4. התמוטטות בגלל טעויות: תגובה חזקה מידי אפילו לשגיאות קלות או לכשלים הנתפסים.
5. זלזול עצמי: לעתים קרובות הם מבקרים את עצמם ומביעים תחושות של חוסר התאמה.

יצירת סביבה תומכת

הורים ומחנכים ממלאים תפקיד מכריע בסיוע לילדיהם לנהל את הפרפקציוניזם שלהם. יצירת סביבה תומכת ומבינה היא המפתח. עודדו את ילדיכם להציב יעדים ריאליים ושבחו את המאמצים שלהם ולא את התוצאות. התמקדו בתהליך הלמידה והשיפור ולא רק בתוצאות הסופיות. למדו את הילדים שהטעויות הן חלק טבעי מהלמידה והצמיחה.

טיפים מעשיים לטיפוח של חשיבה בריאה

1. מודל התנהגות בריאה: הפגינו בעצמכם עמדות מאוזנות כלפי הצלחה וכישלון. כדי להראות שזה בסדר לעשות טעויות וללמוד מהן.
2. עודדו לקיחת סיכונים: תמכו בילדיכם בניסיון לבצע פעילויות חדשות ובנטילת סיכונים מחושבים, תוך הדגשה שהמאמץ וההנאה חשובים יותר מהשלמות.
3. שבחו את המאמץ, ולא רק את התוצאות: הכירו בעבודה הקשה ובמסירות שהילדים השקיעו במשימות שלהם, ללא קשר לתוצאה.
4. הגדירו ציפיות מציאותיות: עזרו לילדיכם להגדיר יעדים ברי השגה ולפרק משימות גדולות יותר לשלבים קטנים יחסית שניתנים לניהול.
5. לימוד דיבור עצמי חיובי: עודדו את ילדיכם להחליף את הביקורת העצמית השלילית בדיבור עצמי בונה וחיובי.

קידום חוסן וחמלה עצמית

חוסן וחמלה עצמית הם חיוניים למלחמה בפרפקציוניזם. למדו את ילדיכם להיות אדיבים לעצמם ולהתייחס לעצמם באותה חמלה שהם היו מציעים לכל חבר אחר. עזרו להם לפתח את חוסן האישי על ידי עידודם לראות את האתגרים והמכשולים כהזדמנויות לצמיחה. ילדים חזקים ובעלי חוסן אישי מצוידים טוב יותר להתמודד עם כישלונות ולחזור מחוזקים יותר מהקשיים.

טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT)

טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) הוא אחת הגישות היעילות ביותר לניהול פרפקציוניזם אצל ילדים. CBT עוזר לילדים לזהות ולאתגר את דפוסי החשיבה השליליים שלהם ולהחליף אותם בדפוסים בריאים ומציאותיים יותר. באמצעות CBT, הילדים לומדים להציב יעדים ריאליים, להתמודד עם טעויות ולהפחית את הביקורת העצמית שלהם.

גישות טיפוליות אחרות

• טכניקות מיינדפולנס והרפיה יכולות לעזור לילדים להתמודד עם החרדה והמתח  של הפרפקציוניזם. טכניקות כגון נשימה עמוקה, מדיטציה והרפיית שרירים מתקדמת יכולות לקדם תחושת רוגע ורווחה.
• טיפול בקבלה ומחויבות (ACT). גישה שמעודדת את הילדים לקבל את מחשבותיהם ורגשותיהם במקום להילחם בהם. ACT עוזר לילדים להתחייב לפעולות המתואמות עם ערכיהם, למרות נוכחותן של נטיות פרפקציוניסטיות.
• שיתוף המשפחה בטיפול יכול להועיל, שכן הוא עוזר לטפל בכל דפוס משפחתי שעלול לתרום לפרפקציוניזם. טיפול משפחתי יכול גם לשפר את התקשורת והתמיכה בתוך משק הבית.

בניית חשיבה לצמיחה

עידוד חשיבה לצמיחה, בניגוד למחשבה מקובעת, הוא חיוני כדי לעזור לילדים להתגבר על הפרפקציוניזם שלהם. הלך רוח של צמיחה, שטבעה הפסיכולוגית קרול דואק, מדגיש את האמונה שניתן לפתח יכולות ואינטליגנציה באמצעות מאמץ ולמידה. למדו את ילדיכם שניתן לשפר את המיומנויות שלהם בעזרת תרגול והתמדה, ושכישלונות הם הזדמנויות לגדול ולא רק אינדיקציות לכישלון.

הכירו את נובאקיד!

אם נהניתם מהתוכן שלנו ואתם מעוניינים ללמוד עוד, תוכלו לקרוא מאמרים נוספים שלנו באתר נובאקיד. 

אם אתם רוצים לשפר את ההתפתחות הקוגניטיבית של ילדיכם לא רק בידע תרבותי כללי אלא גם בשפה האנגלית, עזרו לילדיכם ללמוד אנגלית מדוברת וכתובה בהצטיינות באינטרנט – מהבית ומכל מקום אחר. 

היכנסו ל: בית ספר ללימוד אנגלית לילדים של NovaKid והירשמו לאחד הקורסים ללימוד אנגלית אונליין לילדים. 

רשמו את ילדיכם לאחד משיעורי אנגלית לילדים וצרו קשר עם אחד מאנשי הצוות שלנו עוד היום!