מהו ספר הזוהר הקדוש ביהדות ומהם תיקוניו?

ספר הזוהר נכתב בידי רבי שמעון בר יוחאי, אחד מהתנאים החשובים של המאה השנייה לספירה. רבי שמעון היה תלמידו של רבי עקיבא, ובמסורת הוא נחשב לאדם שהגיע להארה רוחנית גבוהה ולכן האמין כי הוא ראוי לפרסם את סודות התורה. רעיונותיו המיסטיים הועברו בתורת הסוד היהודית ולכן כתיבת ספר הזוהר מיוחסת לו. 

הספר הושלם ופורסם בספרד במאה ה-13 על ידי רבי משה דה לאון, בתקופה של התעוררות רוחנית גדולה בקרב קהילות היהודים של חצי האי האיברי. בזמנו, הקבלה הפכה לתחום מרתק במיוחד בעולם היהדות, וזוהי אחת הסיבות לכך שהזוהר נכתב והפך לאבן היסוד של תורת הסוד.

הזוהר, כפי שניתן להבין משם הספר, מתאר את "האור" הרוחני שמאחורי התורה. הספר מחולק לכמה חלקים עיקריים: החלק המרכזי הוא תורת הסוד והוא כולל תיאורים מיסטיים ונסתרות המתייחסות למעשיו של אלוהים ולדרך שבה נברא העולם. הזוהר מפרש את התורה בצורה עמוקה, ומראה כיצד כל פרט קטן בתורה מסמל עקרונות רוחניים ואלוהיים.

הספר מציע מספר רעיונות עיקריים, כגון הרעיון של עולם כמקום שבו האלוהים נמצא בכל מקום ובכל זמן. כל פרט בחיים ובמציאות, לפי הזוהר, משדר אור רוחני ויש לו משמעויות רוחניות שניתן לחשוף אותן על ידי חקירה פנימית ופרשנות סודית. לפיכך, כל סיפור מקראי, כל דמות בתנ"ך וכל מצווה הם לא רק סיפורים היסטוריים או חוקים משפטיים אלא יש להם עומק רוחני שמגלם את ההוויה האלוהית.

הזוהר לא מתאר רק את פעולתו של אלוהים אלא גם את הדרך שבה הוא פועל בעולם ובמערכות השונות של הבריאה. אחד מהרעיונות המרכזיים הוא רעיון הספירות. הספירות הן שלבים או ערוצים שבהם שופע אור אלוהי בעולם. כל ספירה מייצגת תחום אחר – חכמה, חסד, דין, תפארת וכו' – והן מתחברות זו לזו ויוצרות מערכת הרמונית שמסבירה את פעולתה של הבריאה.

רעיון נוסף שמופיע בזוהר הוא עקרון הצמצום, לפיו אלוהים, בתחילה, היה אחד עם כל המציאות והיה נוכח בכל מקום, אך לאחר מכן הוא "צמצם" את עצמו, כלומר, הסתיר את אורו כדי לאפשר לעולם הזה להתקיים. הצמצום מאפשר לאדם חופש בחירה, אבל יחד עם זאת גם מעורר שאלות על היכולת להכיר את אלוהים.

הזוהר גם מתאר את האידיאל הרוחני של תיקון האדם – תהליך שבו כל פרט ופרט בבריאה מתקדם לעבר אחדות אלוהית. התהליך הזה מכונה "תיקון עולם", והוא מטרת האדם והבריאה כולה. הזוהר מפרט את הדרכים להגיע לתיקון הזה, דרך לימוד התורה, עשיית מצוות, ולפעמים גם דרך סבל אישי שמזכך את הנשמה.

הזוהר לא רק מציע הסברים על חוקים דתיים, אלא גם מציג גישות פילוסופיות שמערערות על מבנה העולם כפי שהוא נתפס על ידי הדתות האחרות. במיוחד ניתן למצוא בזוהר השפעות ניכרות מהעקרונות היווניים והרומיים, מתפיסות של הרומנטיקה המיסטית ומדמויות כמו אפלטון. הזוהר עוסק בשאלות מהותיות כמו משמעות הקיום, המטרה האלוהית של העולם ודרכי תיקון החיים האנושיים.

הזוהר הפך לאבן יסוד בתורת הקבלה ונלמד במשך מאות שנים על ידי גדולי תלמידי החכמים. לאורך הדורות, חלה מגמת התפשטות של תורת הקבלה, והזוהר היה אחד מכתבי היסוד המרכזיים שלה. תנועת החסידות, למשל, שצמחה במזרח אירופה במאה ה-18, נשענה רבות על תורת הקבלה, והזוהר שימש כמקור השראה חשוב למנהיגיה.החסידים הדגישו את רעיון תיקון הנפש ואת השגת הרוחניות דרך לימוד הזוהר, תוך הדגשת החיבור האישי והעמוק לאלוהים, שהתבטא באהבה פנימית ובתחושת קרבה.

גם בימינו נותר הזוהר רלוונטי ומשמעותי, כאשר רבים פונים אליו בחיפוש אחר תובנות רוחניות ותיקון אישי. במאה ה-20, על רקע התעוררות רוחנית עולמית, נעשו מאמצים של רבנים להפוך את לימוד הזוהר לנגיש יותר עבור הקהל הרחב. רבנים ומלומדים פירשו את תכניו בצורה פשוטה ומובנת ותירגמו את הספר לשפות רבות, מה שתרם להרחבת תפוצתו ברחבי העולם. כיום קיימים קורסים וסדנאות שמתמקדים בלימודו והבנתו. במקביל, בקרב חוגים שמרנים ביהדות קיימת הסתייגות מלימוד הזוהר על ידי הציבור הרחב, מתוך תפיסה שמדובר בחוכמה שמיועדת לבעלי ידע תורני מעמיק בלבד.