מהו הזמן האופטימלי שילדים יכולים ללמוד אנגלית ברצף?

מחקרים מראים שטווח הקשב של ילדים בגילאי 4 עד 12 הוא 25 דקות. כמובן שהדבר תלוי בגיל התלמיד וביכולותיו האישיות. עדיין יש מי שסבורים שעדיף להתחיל ללמד אנגלית בגיל בית ספר, אבל לעומתם, אחרים, מוכנים להתחיל ללמוד אנגלית כמעט מיד לאחר הלידה. לתמיכה בגישה הראשונה, לימוד אנגלית מאפס בגיל בית ספר, יש מי שטוענים כי במצב הזה הילדים מבינים שזה שיעור, אז הם מתעניינים ורציניים. בנוסף, בגיל זה, מערכת האותיות הקוליות של שפת האם כבר נוצרה, ולימוד מערכת זו באנגלית יעזור אם לילד יש הפרעות דיבור. 

כמובן שכנגדם יש מי שטוענים כי התלמידים יודעים את ההבדל בין הסביבה לגן ובית הספר. אם ילד יתחיל ללמוד אנגלית מאפס בגיל בית הספר, אזי יהיה לו יחס ספציפי לתהליך הלמידה, שכן הוא כבר התנסה בה. כמו כן, למורה יהיה קשה יותר להעסיק ילד ולהוכיח שלימוד אנגלית למתחילים בבתי ספר לשפות אינו אותו דבר כמו בבית הספר.

צריך לזכור כי שנות הלימודים הראשונות מלחיצות מאוד את הילדים. בכיתה א' התלמידים חשים בלחץ עקב שינוי דרמטי בחייהם. בכיתה ב' ילדים חווים מתח בגלל נושאים מאתגרים יותר. אנגלית היא צורת ההפשטה הגבוהה ביותר. בהתחלה, ילדים לא יכולים להשתמש בזיכרון שלהם במודע, והחוויה הקיימת של לימוד שפת האם שלהם לא תעזור להם. כמו כן, בבית הספר, ילדים לומדים את הכתיבה והדקדוק של שפת האם שלהם. לימוד שפה זרה לצד זה יגרום לבלבול ומחאה פנימית אצל ילד.

בנוסף, כשהילד מתחיל בבית הספר, הפעילויות יכולות להרגיש חוזרות, מאתגרות ולעיתים לא מעניינות לילדים, כמו תרגול כתיבת שמם, או לימוד איך לעמוד בתור או לעקוב אחר ההנחיות לפעילות הבאה. אם לילד יש טווח קשב קצר מהרגיל, זה בהחלט ישפיע על האופן שבו הם מסוגלים לשים לב למורים כאשר הפעילויות פחות מעניינות אותם. אז איך אפשר להגדיל את טוח הקשב של ילדכם, ומהו הגיל המתאים לשם כך?

ישנן לא מעט שיטות ללימוד אנגלית אבל ברור מעל לכל ספק כי אחת השיטות המשמעותיות ביותר היא שמירה על שגרה. ילדים מרגישים יותר בנוח ובטוחים כשהם יודעים למה לצפות. לכן מומלץ ששיעורי האנגלית יהיו פחות או יותר בזמן קבוע. 

לאחר מכן, כדאי לשים לב לנושא של הגדלת טווח הקשב אצל הילדים, במיוחד הצעירים שבהם. צריך לקחת בחשבון שקשה לשמור על תשומת הלב של ילדים צעירים, ולכן השיעורים הרגילים שבהם התלמידים צריכים לשבת ליד שולחנם ולהקשיב למורה אינם מתאימים להם. שנית, ילדים בגיל הרך משננים מידע בצורה שונה. יש להם זיכרון לא רצוני המופעל במהלך משחקים ופעילויות יצירתיות.

שלישית, מנגנוני התפיסה שונים עבור ילדים בגיל הרך. רגש ועין היא הצד החזק שלהם. הם נמשכים לדברים שהכי מעניינים אותם, כמו צבעים בהירים, צורות יוצאות דופן, סודות ומסתורין. בהתבסס על גורמים אלו, מורים ומחנכים מנסים להשתמש בשיטות וגישות מתאימות כאשר הם מלמדים אנגלית לגיל הרך, וכך גם אצלנו בנובאקיד. המורים שלנו דואגים  לוודא שהם מספקים את צרכיהם הפסיכולוגיים והפיזיולוגיים הייחודיי של התלמידים שלהם.

משחק הוא הכלי הנפוץ ביותר כדי למשוך ילדים ולהקל על הלמידה. כשילדים משחקים במשחקים הם נמצאים באלמנט שלהם, הם מרגישים כאן מאוד נינוחים. עבורם משחקים הם אטרקטיביים הן מבחינת הארגון והן מבחינת התוכן. כי לכל משחק יש כללים שצריך לדבוק בהם, מה שעוזר לפתח מיומנויות ארגוניות. כל הילדים יודעים שכללי המשחק הם קדושים. משחקים גם מאפשרים לילדים להסתובב, לקיים אינטראקציה, להחליף חפצים וכו'. ולהיות פעיל זה טבעי לילדים. 

מבחינת התוכן, משחקים מועילים כי ניתן להשתמש בהם כדי ללמוד כל סוג של תוכן. לילדים יהיה קל יותר ללמוד באמצעות משחקים, הם ישננו מילים מהר יותר ואפילו יתחילו להשתמש בהן באופן ספונטני בדיבור שלהם. עבור הילדים כל משחק מרגיש אמיתי וטבעי, ורק המורה הוא זה שלמעשה יודע עד כמה זה דידקטי ותובעני מבחינה לשונית.

למידה אינטראקטיבית היא שיטה נוספת המהווה חלק בלתי נפרד מהוראת ילדים אנגלית. יחד אפשר ליצור קולאז' או פוסטר, לעשות יצירה, אפליקציה וכו'.

המחזה או משחקי תפקידים הם שיטת הלימוד המועדפת על מורים רבים ופעילות אהובה על ילדים רבים. ילדים נטמעים בעולם של נסיכים ונסיכות, מכשפות רעות ופיות טובות, יצורים קסומים וחיות מדברות. ילדים מעורבים במהירות בעלילה וזוכרים בקלות את האירועים, וכך גם את הדמויות האהובות ומשפטיהם. 

אצלנו בנובאקיד השיעורים הם בני 25 דקות, וכוללים רק תקשורת חיה. גישה זו מסייעת לילדים ללמוד אנגלית מבלי להשתעמם.